אתם מוזמנים לבקר בדף הפייסבוק בו תמצאו הרבה רעיונות למשחקים לימודיים, מאמרים מעניינים בחינוך ועוד....... שווה ביקור
רעיונות נפלאים לאנשי חינוך
Thank you for visiting my Teacher Blog
המאה ה 21 כבר כאן. האם גם בתי הספר?
http://cettalknewsletter.cettalk.co.il/archives/1364
המודל השלישי י. הרפז
http://yoramharpaz.com/pubs/goals/the_third_model.pdf
https://www.itu.org.il/?CategoryID=970&ArticleID=7014
חינוך ישן מול חינוך חדש
הבעיה הגדולה על פי מומחים לחינוך קשורה בצורך לעבור מחינוך ישן שכבר הפסיק מזמן להיות רלוונטי [ בתי הספר הוקמו באמצע המאה 19 ביחד עם המהפכה התעשייתית וצמיחתה של מדינת הלאום ומטרת בית הספר הייתה להכין בוגרים צייתנים ללא חשיבה ביקורתית שיוכלו להיות פועלים טובים ואזרחים וחיילים פטריוטיים]
לחינוך חדש [שמעוניין בבוגרים עם הבנה מעמיקה, חשיבה ביקורתית, יצירתיות, יכולת לפתור בעיות, בוגרים שמסוגלים להמציא ידע. בקיצור אזרחי הגלובוס שמתעניינים בסוגיות הומניסטיות, בעלי מעורבות חברתית סולידריות, ערבות הדדית, נגד ניצול, אתיקה גלובלית וכו. שבין היתר יצליחו במבחני הפיזה של ה OECD ויצליחו להתחרות בהצלחה בכלכלה הגלובלית].
"מה הגריט שלכם?"
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3707845,00.html?ref=ynet
סביבות למידה בבית הספר תל נורדאו
המחנכת אילנה תלמור
חטיבה צעירה תל נורדאו
סביבות למידה יצירתיות בבית הספר תל נורדאו
המחנכת אילנה תלמור
סביבות למידה בית הספר תל נורדאו
המחנכת אילנה תל מור
חטיבה צעירה תל נורדאו
סביבות למידה בית הספר תל נורדאו
המחנכת אילנה תלמור
חטיבה צעירה תל נורדאו
משחקים לימודיים בשיתוף התלמידים
http://amatmid.blogspot.co.il/2012/10/blog-post.html
בגינה הלימודית תל נורדאו
בי"ס תל נורדאו
tel nordau school
elana telmor
אילנה תלמור
חינוך ישן מול חינוך חדש כתבה מעניינת בעקבות הסרט "שלום כיתה ב". הסרט צולם בבית הספר יסודי.
http://mekomit.co.il/%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%9B%D7%99%D7%AA%D7%94-%D7%91/
יהיה מאד מעניין ומועיל לשמוע/לקרוא את תגובת הממונים: מפקחת, רכזת, מנהל, מנהלת, כל מי שעמד מאחורי שיטת הלימוד שמתוארת בסרט וגם הורים ומורים.
פדגוגיה ישנה לעומת פדגוגיה חדשה.
חינוך ישן מול חינוך חדש.
בעקבות השתתפות בכנסים בנושא חינוך בהם דיברו אנשי חינוך מהשורה הראשונה מישראל ומארצות אחרות, מומחים לעתידנות בחינוך וללמידה של המאה ה-21.
כאשר אנחנו מסתכלים על מערכות החינוך בעולם ובישראל אנו מגלים שכל מטרות החינוך בפועל מתכנסות למטרה אחת: וזו מטרה כלכלית ביסודה. בעצם מערכות החינוך משועבדות למטרה כלכלית והיא: לפתח את היכולת התחרותית כדי להתחרות בהצלחה בכלכלה הגלובלית. [התמודדות מול ה"אריות" סין, הודו ומדינות דרום מזרח אסיה וויטנאם, קמבודיה, תילאנד, אינדונזיה, מלזיה, סינגפור, הפיליפינים ועוד...].
זה המניע של מערכת החינוך ויש לזה השפעה רבה על הערכים של בני האדם.
המטרות החינוכיות [הבנה, העמקה, חשיבה ביקורתית, יצירתיות, מיומנויות של שיתוף פעולה, טיפול בסוגיות הומניסטיות, ערבות הדדית, איכפתיות מהאחר, לימודי אומנות] כל אלה נדחקים הצידה והכל מוקדש למטרה אחת: להתחרות בהצלחה בכלכלה הגלובלית. ונניח שזו המטרה, איך אפשר להתחרות בכלכלה הגלובלית ללא פיתוח מיומנויות של הבנה, העמקה, חשיבה ביקורתית, הבנת תהליכים שמתרחשים בעולם, הבנת בעיות וחשיבה על פתרונן, אתיקה גלובלית?
הבעייה היא כאשר כל ההוויה הבית ספרית מנוקזת לשינון [במקום הבנה, חשיבה ביקורתית וכו.] חומר לימודי לקראת הצלחה במבחני הפיזה של ה OECD. [בצרפתית OCDE]
היום המבחן מקבל מקום ועוצמה שלא היתה לו מעולם.
כל מדינה רוצה לדעת היכן היא ממוקמת ביחס להישגים של המדינות האחרות.
המבחנים הבינלאומיים מתחילים היום בבית הספר היסודי. המיצבים דומים למבחנים הבינלומיים. המערכת מקדישה את כל כולה בהכנות למידה ושינון לקראת הצלחה במבחני הפיזה וגם ה OECD אומר שאין דרך גרועה יותר ללמוד מאשר להתכונן ישירות למבחן.
המחיר הוא במובן הזנחת לימודי אומנות ושאר הדברים החשובים באמת אשר צוינו.
עלינו לחשוב איך לפתח מערכת חינוך אשר תכשיר בוגרים בעלי חשיבה ביקורתית, הבנה מעמיקה, חשיבה יצירתית, יכות לפתור בעיות על ידי שיתוף פעולה, הבנת תהליכים וסוגיות הומניסטיות, אכפתיות למה שמתרחש בעולם, עזרה לחלשים.......
הרי כצרכנים אנחנו מכלים את המשאבים הטבעיים, מזהמים את הסביבה, מחוללים שינויי אקלים ומנצלים את העולם העני.
את הדברים האלה צריך ללמד בבתי הספר.
מערכת החינוך שייכת לכולנו ועלינו לחשוב איך אנחנו רוצים אותה.
יש כמה דוגמאות בעולם וכדאי ללמוד מהן.
הספר של פאסי סאלברג "ללמוד מפינלנד".
למשל פינלד: תרבות של אמון, שוויון.
דגש חזק מאד על חינוך איכותי, בחירת מורים בפינצטה, הכשרה מעולה שלהם ואמון בהם.
המורים שם דורשים: "תנו לנו לעבוד".
מעניין שבפינלנד לומדים פחות שעות, רוב ההוראה חוויתית, עם דגש על הבנה, שיתוף פעולה בין הלומדים, חשיבה יצירתית ופתרון בעיות, רובוטיקה ודגש על אתיקה גלובלית. מלמדים שם איך ללמוד ואיך לשתף פעולה, לעבוד בצוות ולפתור בעיות ולא איך להיות בתחרות עם אחרים, מקפידים על אווירה טובה בבית הספר.
אין כמעט מבחנים ושיעורי בית.
בודאי שלא עסוקים שם בלי סוף בלהתכונן למבחנים הבינלאומיים.
והתוצאה: פינלנד היא אחת המדינות עם ההישגים הגבוהים במבחני הפיזה של ה OECD.
אין שום סיבה שישראל לא תגיע לשם.
אם נתמוך במורים, ניתן בהם אמון ולא נחפש אותם נוכל לקדם את מערכת החינוך שלנו למקום הרבה יותר טוב.
המעגל הגלובלי סביבתי הוא המעגל החשוב ביותר מבחינת התהליכים התרבותיים, כלכליים וחברתיים המתרחשים בעולם. בכל מדינות העולם יש לבנות את האזרח הגלובלי.
הנכם מוזמנים לבקר באתר מעניין שעוסק בסמיוטיקה
http://www.semio-educ.com/109067/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95
הבלוג שלך מקסים! הסמיוטיקה החינוכית מדגישה מאוד את התחלת הלמידה החזותית, חווייתית רגשית כתחילתה של למידה משמעותית המובילה להבנה מעמיקה יותר. מודל ההבנה של פירס מסביר זאת בצורה מובנית וברורה מאוד.
תהליך ההבנה בעל שלושת השלבים מתחל במודל של צ'רלס סנדרס פירס בהיצגים החזותיים, הרגשיים אשר מעוררים ומובילים את התלמידים לרצות להמשיך ולחקור את הנושא הנלמד עד להבנה אישית פרטית. את אותה ההבנה אישית פרטית פירס מכנה ה"אינטרפרטנט".
חינוך לאזרחות גלובלית
אלנה פירני
ilana pirani
רעיונות נפלאים לאנשי חינוך
Thank you for visiting my Teacher Blog
כיתה של פעם
מושב עשרת
בית ספר איזורי גדרות
מושב עשרת
מושב עשרת
בית ספר איזורי גדרות
סרט חשוב "כשהנערים שרים"
המאה ה 21 כבר כאן. האם גם בתי הספר?
http://cettalknewsletter.cettalk.co.il/archives/1364
המודל השלישי י. הרפז
http://yoramharpaz.com/pubs/goals/the_third_model.pdf
https://www.itu.org.il/?CategoryID=970&ArticleID=7014
חינוך ישן מול חינוך חדש
הבעיה הגדולה על פי מומחים לחינוך קשורה בצורך לעבור מחינוך ישן שכבר הפסיק מזמן להיות רלוונטי [ בתי הספר הוקמו באמצע המאה 19 ביחד עם המהפכה התעשייתית וצמיחתה של מדינת הלאום ומטרת בית הספר הייתה להכין בוגרים צייתנים ללא חשיבה ביקורתית שיוכלו להיות פועלים טובים ואזרחים וחיילים פטריוטיים]
לחינוך חדש [שמעוניין בבוגרים עם הבנה מעמיקה, חשיבה ביקורתית, יצירתיות, יכולת לפתור בעיות, בוגרים שמסוגלים להמציא ידע. בקיצור אזרחי הגלובוס שמתעניינים בסוגיות הומניסטיות, בעלי מעורבות חברתית סולידריות, ערבות הדדית, נגד ניצול, אתיקה גלובלית וכו. שבין היתר יצליחו במבחני הפיזה של ה OECD ויצליחו להתחרות בהצלחה בכלכלה הגלובלית].
"מה הגריט שלכם?"
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3707845,00.html?ref=ynet
המחנכת אילנה תלמור
חטיבה צעירה תל נורדאו
המחנכת אילנה תלמור
המחנכת אילנה תל מור
חטיבה צעירה תל נורדאו
המחנכת אילנה תלמור
חטיבה צעירה תל נורדאו
משחקים לימודיים בשיתוף התלמידים
http://amatmid.blogspot.co.il/2012/10/blog-post.html
בי"ס תל נורדאו
tel nordau school
מאמר מעניין בעקבות הסרט "בית ספר לחיים" PRIMAIRE
אילנה תלמור
חינוך ישן מול חינוך חדש כתבה מעניינת בעקבות הסרט "שלום כיתה ב". הסרט צולם בבית הספר יסודי.
http://mekomit.co.il/%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%9B%D7%99%D7%AA%D7%94-%D7%91/
יהיה מאד מעניין ומועיל לשמוע/לקרוא את תגובת הממונים: מפקחת, רכזת, מנהל, מנהלת, כל מי שעמד מאחורי שיטת הלימוד שמתוארת בסרט וגם הורים ומורים.
פדגוגיה ישנה לעומת פדגוגיה חדשה.
חינוך ישן מול חינוך חדש.
בעקבות השתתפות בכנסים בנושא חינוך בהם דיברו אנשי חינוך מהשורה הראשונה מישראל ומארצות אחרות, מומחים לעתידנות בחינוך וללמידה של המאה ה-21.
כאשר אנחנו מסתכלים על מערכות החינוך בעולם ובישראל אנו מגלים שכל מטרות החינוך בפועל מתכנסות למטרה אחת: וזו מטרה כלכלית ביסודה. בעצם מערכות החינוך משועבדות למטרה כלכלית והיא: לפתח את היכולת התחרותית כדי להתחרות בהצלחה בכלכלה הגלובלית. [התמודדות מול ה"אריות" סין, הודו ומדינות דרום מזרח אסיה וויטנאם, קמבודיה, תילאנד, אינדונזיה, מלזיה, סינגפור, הפיליפינים ועוד...].
זה המניע של מערכת החינוך ויש לזה השפעה רבה על הערכים של בני האדם.
המטרות החינוכיות [הבנה, העמקה, חשיבה ביקורתית, יצירתיות, מיומנויות של שיתוף פעולה, טיפול בסוגיות הומניסטיות, ערבות הדדית, איכפתיות מהאחר, לימודי אומנות] כל אלה נדחקים הצידה והכל מוקדש למטרה אחת: להתחרות בהצלחה בכלכלה הגלובלית. ונניח שזו המטרה, איך אפשר להתחרות בכלכלה הגלובלית ללא פיתוח מיומנויות של הבנה, העמקה, חשיבה ביקורתית, הבנת תהליכים שמתרחשים בעולם, הבנת בעיות וחשיבה על פתרונן, אתיקה גלובלית?
הבעייה היא כאשר כל ההוויה הבית ספרית מנוקזת לשינון [במקום הבנה, חשיבה ביקורתית וכו.] חומר לימודי לקראת הצלחה במבחני הפיזה של ה OECD. [בצרפתית OCDE]
היום המבחן מקבל מקום ועוצמה שלא היתה לו מעולם.
כל מדינה רוצה לדעת היכן היא ממוקמת ביחס להישגים של המדינות האחרות.
המבחנים הבינלאומיים מתחילים היום בבית הספר היסודי. המיצבים דומים למבחנים הבינלומיים. המערכת מקדישה את כל כולה בהכנות למידה ושינון לקראת הצלחה במבחני הפיזה וגם ה OECD אומר שאין דרך גרועה יותר ללמוד מאשר להתכונן ישירות למבחן.
המחיר הוא במובן הזנחת לימודי אומנות ושאר הדברים החשובים באמת אשר צוינו.
עלינו לחשוב איך לפתח מערכת חינוך אשר תכשיר בוגרים בעלי חשיבה ביקורתית, הבנה מעמיקה, חשיבה יצירתית, יכות לפתור בעיות על ידי שיתוף פעולה, הבנת תהליכים וסוגיות הומניסטיות, אכפתיות למה שמתרחש בעולם, עזרה לחלשים.......
הרי כצרכנים אנחנו מכלים את המשאבים הטבעיים, מזהמים את הסביבה, מחוללים שינויי אקלים ומנצלים את העולם העני.
את הדברים האלה צריך ללמד בבתי הספר.
מערכת החינוך שייכת לכולנו ועלינו לחשוב איך אנחנו רוצים אותה.
יש כמה דוגמאות בעולם וכדאי ללמוד מהן.
הספר של פאסי סאלברג "ללמוד מפינלנד".
למשל פינלד: תרבות של אמון, שוויון.
דגש חזק מאד על חינוך איכותי, בחירת מורים בפינצטה, הכשרה מעולה שלהם ואמון בהם.
המורים שם דורשים: "תנו לנו לעבוד".
מעניין שבפינלנד לומדים פחות שעות, רוב ההוראה חוויתית, עם דגש על הבנה, שיתוף פעולה בין הלומדים, חשיבה יצירתית ופתרון בעיות, רובוטיקה ודגש על אתיקה גלובלית. מלמדים שם איך ללמוד ואיך לשתף פעולה, לעבוד בצוות ולפתור בעיות ולא איך להיות בתחרות עם אחרים, מקפידים על אווירה טובה בבית הספר.
אין כמעט מבחנים ושיעורי בית.
בודאי שלא עסוקים שם בלי סוף בלהתכונן למבחנים הבינלאומיים.
והתוצאה: פינלנד היא אחת המדינות עם ההישגים הגבוהים במבחני הפיזה של ה OECD.
אין שום סיבה שישראל לא תגיע לשם.
אם נתמוך במורים, ניתן בהם אמון ולא נחפש אותם נוכל לקדם את מערכת החינוך שלנו למקום הרבה יותר טוב.
המעגל הגלובלי סביבתי הוא המעגל החשוב ביותר מבחינת התהליכים התרבותיים, כלכליים וחברתיים המתרחשים בעולם. בכל מדינות העולם יש לבנות את האזרח הגלובלי.
הנכם מוזמנים לבקר באתר מעניין שעוסק בסמיוטיקה
http://www.semio-educ.com/109067/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95
הבלוג שלך מקסים! הסמיוטיקה החינוכית מדגישה מאוד את התחלת הלמידה החזותית, חווייתית רגשית כתחילתה של למידה משמעותית המובילה להבנה מעמיקה יותר. מודל ההבנה של פירס מסביר זאת בצורה מובנית וברורה מאוד.
תהליך ההבנה בעל שלושת השלבים מתחל במודל של צ'רלס סנדרס פירס בהיצגים החזותיים, הרגשיים אשר מעוררים ומובילים את התלמידים לרצות להמשיך ולחקור את הנושא הנלמד עד להבנה אישית פרטית. את אותה ההבנה אישית פרטית פירס מכנה ה"אינטרפרטנט".
ilana pirani
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה