שילוב המשחק בלמידה

המשחקים הלימודיים שבהכנתם שותפים המורים, התלמידים וההורים תורמים לאימון ופיתוח מיומנויות חשיבה וכישורי חיים, פתרון בעיות, שיתוף פעולה ועוד.
החוויה המשחקית מהווה כלי רב עוצמה לחיזוק האינטליגנציה הרגשית והחברתית.
היא מחייבת התמודדות עם מצבים של שיתוף פעולה ותחרות, ניצחון והפסד, כישלון והצלחה ומחזקת את היכולת לנהל רגשות, לדחות סיפוקים ולגלות כח רצון, התמדה ומשמעת עצמית. המשחקים המגוונים שבהכנתם שותפים התלמידים, ההורים והמורים יכולים להוות סביבת למידה מעניינת, מאתגרת, יוצרת גיוון [מתרגלים את החומר שבחוברות בצורה שונה....]
מרחב למידה המעודד חשיבה יצירתית, מוטיבציה ללמידה, שיתוף פעולה בין הלומדים, כבוד הדדי, סובלנות, תרבות דיבור, העשרת אוצר המילים והידע בנושאים שונים, למידת עמיתים [תלמיד שיוצר משחק מלמד את חבריו כיצד להשתמש בו], מגביר את הביטחון העצמי.......
ניתן להשתמש בתבניות הקיימות [מסלולים שונים, סולמות וחבלים, לוטו, משחקי זיכרון ועוד...] ו"ליצוק" לתוכן את התכנים שלנו על פי המטרות שקבענו.
אפשר כמובן להמציא וליצור דגמים מקוריים ומשחקים על פי דרגות קושי משתנות כיד הדמיון.
מהניסיון שלי ניתן להעיד על שיפור משמעותי בדיאלוג, באווירה ובאקלים הכיתתי, ניתן לראות הפחתה משמעותית בבעיות התנהגות בקרב הלומדים ולהפחתה משמעותית בשחיקה בקרב המורים. ניתן להעיד על תועלת בתחום החינוך לחיים בחברה על בסיס תקשורת בינאישית לאור קודים התנהגותיים מחייבים.
המשחקים מתועדים בבלוג שמטרתו לשתף מורים ואנשי חינוך ברעיונות מעניינים.
כמה מילים על הבלוג: המרחב הוירטואלי/דיגיטלי מזמן טיפוח מיומנויות למידה עכשיויות ועתידיות המותאמות לדרישת ה"עולם השטוח" [על פי תומס פרידמן] ומשמעות החיים ב"כפר הגלובלי".

http://wwwmishakim.blogspot.com/

על פי מומחים החינוך נמצא היום בשלב מעבר מחינוך ישן שעדיין חי ובועט, מפדגוגיה ישנה של בתי הספר שהוקמו במאה ה 19 עם המהפיכה התעשייתית וצמיחתן של מדינות הלאום, חינוך שדגל בצייתנות לחוקים ונהלים, אזרחים נאמנים, מחונכים, ממושמעים, מרוסנים שחשיבתם אחידה,  היעדר יצירתיות וחשיבה ביקורתית- לחינוך חדש, פדגוגיה של המאה ה 21 אשר שמה דגש על יצירתיות, חשיבה ביקורתית, שיתוף פעולה ופתרון בעיות, אתיקה גלובלית, הבנה מעמיקה......
על פי המומחים מכאן נובעות כל הצרות, המבוכה, המצוקה, חוסר שביעות הרצון של מורים, מנהלים, תלמידים והוריהם, בעיות המשמעת הקשות בכיתות וכו....
החינוך החדש נמצא בתודעה של האנשים אך לא מצליח להיתרגם לפרקטיקה וליישום. זאת המצוקה של החינוך ומכאן נובע התסכול הגדול. דבריו של י. הרפז
בדוח מבקר המדינה נכתב: "מינהל עובדי הוראה הותיר את המורים בבתי הספר ללא הכוונה שיטתית, ללא ידע וללא כילים שיסייעו בידם ליישם שיטות הוראה ולמידה חדשות"